מהנדס בניין עוסק בכל תחום הנדסת בניין. לרוב הוא בוגר פקולטה של הנדסה אזרחית. תחום פעילותו מתפרס על כל מקצועות המבנים החל בתכנון קונסטרוקציה של המבנה, הקמת המבנה, פיקוח על ביצוע הבניין, תכנון מערכות המבנה כגון ביסוס אינסטלציה וכו'.

ריבוי מקצועות בתחום הנדסה אזרחית, גרמה מטבע הדברים ליצירת תחומי התמחות מוגדרים לכל מהנדס בניין. תחומי התמחות אלו מגדירים את תחום התעסקותו של מהנדס הבניין ואלו מוגדרים גם ברישום ברשם המהנדסים . הגדרת תחום מקצועו של המהנדס נרשם ברישיון המהנדס ומאפשר למהנדס לעסוק רק בתחום בו הוא נירשם.

תחום התמחותו של מהנדס קונסטרוקטור למשל, מתמקד בתכנון שלד המבנה החל מיסודות המבנה ועד לשלד הגמור. באחריות מהנדס קונסטרוקציה להכין תכניות קונסטרוקציה הכוללות מתווה יסודות, תכניות ברזל של רצפות ותקרות המבנה, חתכים להבנת התכנית ופירטי ביצוע.

הוצאת הפרויקט למכרז (ברוב המקרים), בחירת הקבלן וארגון אתר הבניה נעשה ע"י מהנדס בניין מטעם היזם. פעילות זו מבוצעת לרוב בפרויקטים גדולים כגון מבנה רב קומות, מפעלים, מבנה ציבור וכו'.

הקמת המבנה מבוצעת לרוב בעזרת מהנדס ביצוע ומהנדס מפקח. כאשר אחריותו של מהנדס הביצוע מתייחס לארגון האתר, בחירת קבלני המשנה (קבלני אינסטלציה, חשמל, איטום, ריצוף, צבע, אלומיניום וכו'), הזמנת חומרי הגלם (בטון, ברזל, בלוקים וכו') וביצוע המבנה בהתאם לתוכניות היועצים השונים. מהנדס המפקח אחראי על ביקורת ביצוע המבנה והתאמתו לתוכניות הביצוע.

כיום, לאור החשש להתרחשות רעידת אדמה בישראל, קיימת חובה בהתאם לחוק תמ"א 38 לתכנן ולבנות כל מבנה בהתאם לתקן 413. התקן מחייב כל קונסטרוקטור לחשב את המבנה לעמידה ברעידת אדמה.

ישנם מהנדסים נוספים בתחום הנדסת בנין אשר מעורבים בתחום המבנים. מהנדסים אלו מחויבים בהשלמת קורסי התמחות בתחום עיסוקם כגון, מהנדס בטיחות, מהנדס נגישות, מהנדס קרקע ועוד. תרומתם של מהנדסים אלו למבנה מתמקד בעיקר בשלב התכנון ונועדו להתאים את המבנה לצורכי ייעוד המבנה.

בשנת 2005 נחקק בכנסת חוק תמא 38. החוק מחייב חיזוק מבנים קיימים במקרה של רעידת אדמה בישראל. החוק מחייב את מהנדס קונסטרוקציה לתכנן את המבנה לעמידה בכוחות המופעלים על המבנה בהתרחשות רעידת אדמה. באחריות מהנדס ביצוע ומהנדס המפקח להקפיד על בניית המבנים בהתאם לחוק תמ"א 38.