מהנדסים מתחומים שונים מעורבים לרוב בבניית מבנה. במיוחד אם מדובר במבנה ציבור כגון בתי ספר ומוסדות ציבור, במפעלים ואף בבתי מגורים. במקרים בהם מתגלים כשלים במבנים, אין באפשרות הבעלים או מזמין העבודה בכדי לגלות את הסיבות לכשלים אלו. הכשלים יכולים להיות בשלד המבנה ומתבטאים בסדקים בקירות, במערכות המבנה המתבטאים בכשל המערכות האינסטלציה או החשמל, במערכת איטום המבנה ועוד.
במקרים אלו, פונה בעל המבנה למהנדס אזרחי אשר יש לו את הכישורים והידע בכדי לבדוק את המבנה ולקבוע מה היו הסיבות לכשל. לרוב, מהנדס בנין מכין חוות דעת הנדסית בה הוא מתאר את הסיבות לכשל וכן המלצותיו לתיקון הליקויים.
חוות הדעת עשויה מטבע הדברים להפנות אצבע מאשימה כלפי האחראי (לדעתו של המומחה) להתרחשות הכשל. במקרה זה, סביר שאותו אחראי יפנה למהנדס מומחה אחר בכדי לקבל חוות דעת אחרת אשר עשויה לשחרר אותו מהאחריות לכשל.
במקרה כזה, המתרחשת חדשות לבקרים, פונים הצדדים לבית המשפט בכדי שיכריע מי האחראי על הכשל וכן בכדי שיפסוק את הפיצוי המתאים.
בית המשפט, מטבע הדברים, אינו מתמצא בתחום הבנייה ולכן ממנה מומחה שלישי מטעמו מתחום הנדסה אזרחית בכדי שיכריע במחלוקת. הצדדים מתבקשים לראות במומחה מטעם בית המשפט כמומחה ניטראלי שחוות דעתו תהיה אמתית ונכונה ושאינה נוטה לצד כלשהוא.
לרוב, בית המשפט מאמץ את חוות הדעת של מהנדס הבניין המומחה מטעמו ופוסק בהתאם לחוות הדעת.
איגוד המהנדסים עורך מידי שנה קורסי השתלמות למהנדסים מומחים בתחומים שונים. במסגרת הקורס, לומדים המהנדסים כיצד לערוך את חוות הדעת וכיצד להעבירה לבית המשפט.
